שירים וציטוטים

תמיהה/טוביה ריבנר 

אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהָיָה 
אִם אַתָּה עוֹד מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ אֶת הַשַּׁחְרוּר 
אֶת הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהַבֻּלְבּוּל וְהַצּוּפִית 
אַל תִּתְמַהּ שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לִרְאוֹת עֲנָנִים נִשָּׂאִים בָּרוּחַ 
לִשְׁתֹּת אֶת קָפֶה הַבֹּקֶר, לָדַעַת לְבַצֵּעַ אֶת כָּל צָרְכֵי הַגּוּף 
לָלֶכֶת בַּשְּׁבִילִים בְּלִי מַקֵּל 
וְלִרְאוֹת אֶת הַצְּבָעִים לוֹהֲטִים אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה. 
בֶּן אָדָם מְסֻגָּל לָשֵׂאת כִּמְעַט הַכֹּל 
וְאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת מָתַי וְהֵיכָן 
תַּכְנִיעַ אוֹתוֹ הַשִּׂמְחָה. 

 
 

Ring the bells that can still ring,
Forget your perfect offering,
There is a crack in everything,
That's how the light gets in.

Leonard Cohen


 

I go among trees and sit still.
All my stirring becomes quiet around me
like circles on water.
My tasks lie in their places where I left them
asleep like cattle.
Then what is afraid of me comes
and lives a while in my sight.
What it fears in me leaves me
and the fear of me leaves it.
It sings and I hear its song.
Than what I am afraid of comes.
I live for a while in its sight.
What I fear in it leaves it
and the fear of it leaves me.
It sings and I hear its song.


Wendell Berry


Enough. These few words are enough.
If not these words, this breath.
If not this breath, this sitting here.
This opening to the life
we have refused
again and again
until now.
Until now

David Whyte, “Enough”

Clearing 

Do not try to save the whole world or do anything grandiose.
Instead, create a clearing in the dense forest of your life
and wait there patiently,
until the song that is your life
falls into your own cupped hands
and you recognize and greet it.
Only then will you know how to give yourself
to this world
so worthy of rescue.

 

Martha Postlewaite

יגונך על מה שאבדת מציב מראה
למקום בו אתה עובד באומץ.
מצפה לרע מכל, אתה מסתכל, ובמקום זאת
הנה הפנים המאושרות שייחלת לראות.

ידך נפתחת ונסגרת ונפתחת ונסגרת.
אם הייתה תמיד כאגרוף או תמיד פתוחה לרווחה,
היית משותק.

נוכחותך העמוקה נמצאת בכל התכווצות והתרחבות זעירה,
השניים מאוזנים ומתואמים להפליא
ככנפי ציפור.

רומי

 

Your grief for what you’ve lost lifts a mirror
up to where you’re bravely working.
Expecting the worst, you look, and instead
here’s the joyful face you’ve been wanting to see.
Your hand opens and closes and opens and closes.
If it were always a fist or always stretched open,
you’d be paralyzed.
Your deepest presence is in every small contracting
and expanding,
the two as beautifully balanced and coordinated
as bird wings.

Rumi

התגבר על כל מרירות שיתכן שמגיעה מכך שלא היית יכול לשיעור הכאב שהופקד ביידך. כמו אם העולם הנושאת את כאב העולם בליבה, כל אחד מאיתנו הינו חלק מליבה ולכן אנו מצוידים במידה מסויימת של כאב קוסמי. לך חלק ממכלול הכאב הזה. אתה נקרא לפגוש אותו עם שמחה, במקום רחמים עצמיים. הסוד: הצע את ליבך ככלי להתמרת סבל קוסמי לאושר.

 

Overcome any bitterness that may have come because you were not up to the magnitude of the pain that was entrusted to you. Like the mother of the world, who carries the pain of the world in her heart, each of us is part of her heart and therefore endowed with a certain measure of cosmic pain. You are sharing in the totality of that pain. You are called upon to meet it in joy, instead of self-pity. The secret: offer your heart as a vehicle to transform cosmic suffering into joy.

Pir Vilayat Inayat Khan


 

אהבה לאחר אהבה ~ דרק וולקוט

יום יבוא
בו תגיעי הביתה,
ואת עצמך תקבלי בשמחה את פניך בדלת ביתך,
במראה שלך,
ושתיכן תחייכו זו אל זו בברכה
ותאמרו, שבי כאן. תאכלי.

את תאהבי שוב את הזרה שהייתה את.
תני יין. תני לחם. תני את ליבך חזרה לעצמו,
לאישה הזרה שאהבה אותך כל חייך,
שהתעלמת ממנה,
שמכירה אותך בעל פה, מהלב.

שלפי את מכתבי האהבה ממדף הספרים,
את התצלומים, את הפתקים הנואשים,
קלפי את בבואתך מן המראה,
שבי. חגגי את חייך.

 

“Love after Love”

The time will come
When with elation,
you will greet yourself arriving
at your own door in your own mirror,
and each will smile at the other's welcome,
and say, sit here. Eat.
You will love again the stranger who was your self.
Give wine. Give bread. Give back your heart
to itself, to the stranger who has loved you
all your life, whom you have ignored
for another, who knows you by heart.
Take down the love letters from the bookshelf,
the photographs, the desperate notes,
peel your own image from the mirror.
Sit. Feast on your life.

Derek Walcott